אימוץ מואץ של בינה מלאכותית יוצרת וסוכנים אוטונומיים במקומות העבודה הפך מטרנד טכנולוגי למציאות ארגונית יומיומית.
עם זאת, להטמעת הבינה המלאכותית יש השפעה כפולה ומורכבת על מידת מחוברות העובדים לארגון.
מחד, הטכנולוגיה משחררת את העובדים מעומס עבודה שגרתי ומעצימה יכולות. מאידך, היא עלולה לעורר חרדה תעסוקתית, ניכור ותחושת שחיקה קוגניטיבית.
ממצאי המחקרים של גופים המחקר והיעוץ המובילים בעולם מדגישים את הקשר הישיר בין אופן הטמעת הבינה המלאכותית לרמת המחוברות של המשאב האנושי.
מחקרים של גאלופ מצביעים על כך שבארגונים שבהם הבינה המלאכותית מוטמעת ללא הדרכה ושקיפות, רמת המחוברות צונחת בכ-18%, ושיעור החרדה התעסוקתית עולה בכ-34%.
מנגד, כשהעובדים חשים שהבינה המלאכותית מסייעת להם להצטיין בתפקידם, רמת המחוברות מזנקת לרמות שיא.
החוקרים של חברת המחקר גרטנר צופים, כי עד שנת 2028, ארגונים שישלבו עוזרי בינה מלאכותית מבוססי אימון (Coaching Copilots) יראו עלייה של כ-25% בתחושת הרווחה והשייכות של עובדים.
מנגד, ארגונים שישתמשו בטכנולוגיה רק לצורך ניטור ובקרה, יסבלו מעלייה בשיעורי העזיבה.
בדו"ח מגמות ההון האנושי מציגה דלויט נתון, לפיו כ-73% מהעובדים מדווחים על מחוברות גבוהה יותר כאשר המעסיק משקיע בהכשרתם לעבודה לצד בינה מלאכותית, וממצב את הטכנולוגיה כשותפה מעצימה.
ממחקרים של מקינזי עולה, כי אוטומציה של משימות סיזיפיות מפנה עד כ-30% מזמן העבודה למשימות בעלות ערך מוסף.
עובדים המנצלים זמן זה ליוזמה ולפיתוח אישי מדווחים על שביעות רצון הגבוהה בכ-40% בהשוואה לעבר.
מסקרים של PwC עולה, כי כ-62% מהעובדים מביעים חשש מפני שחיקה בגלל קצב העבודה המהיר שמכתיבים כלי הבינה המלאכותית.
הארגונים שמצליחים לשמר את מידת המחוברות של העובדים הם אלה שמגדירים גבולות ברורים ומאפשרים הפוגות קוגניטיביות.
מחוברות עובדים בישראל מול מדינות המערב במצבים של אימוץ מהיר של בינה מלאכותית:
ההשפעה של אימוץ מואץ של הבינה המלאכותית על מידת המחוברות של העובדים מתבטאת באופן שונה בישראל בהשוואה למדינות המערב.
באירופה ובארה"ב, החשש העיקרי של עובדים בנושא הבינה המלאכותית נוגע לביטחון תעסוקתי ולהחלפת משרות, דבר המייצר 'הסתייגות שקטה' ופוגע במידת המחוברות.
באירופה, הרגולציה המחמירה (GDPR ו-AI Act) מספקת רשת הגנה, אבל לעיתים מעכבת יצירתיות. בארה"ב התחרותיות העזה מגבירה את השחיקה.
בישראל, לעומת זאת, התרבות הארגונית מאופיינת באימוץ מהיר של טכנולוגיה.
העובד הישראלי אינו חושש לרוב מהטכנולוגיה עצמה, אלא מאמץ אותה כדי לייעל את עבודתו.
עם זאת, האתגר הישראלי לגבי מידת המחוברות נובע מעומס יתר וממתח ביטחוני מתמשך.
כאשר ארגונים בישראל מטמיעים כלי בינה מלאכותית, העובדים מצפים שהטכנולוגיה תחסוך זמן ותפחית לחצים.
אם הבינה המלאכותית נתפסת ככלי שמגדיל את הציפיות והתפוקות ללא מענה רגשי ואנושי, מידת המחוברות נפגעת במהירות, והעובדים אינם מהססים להביע את מחאתם בגלוי.
בשורה התחתונה, הבינה המלאכותית כשלעצמה אינה מעלה או מורידה את מידת המחוברות הארגונית, אלא היא משמשת כמגבר (Amplifier) של התרבות הארגונית הקיימת.
ארגונים שישלבו בינה מלאכותית תוך שקיפות, השקעה בהון האנושי ושמירה על קשר בינאישי חם, יזכו בצוותים מחוברים, חדשניים ועמידים לאורך זמן.
