תנאים סוציאליים

תנאים סוציאליים לעובדים הינם מעוגנים בחוק וחלים על מעסיק שיש תחתיו עובדים בשכר חודשי או בכל אופן אחר וכאשר מתקיימים בינו לבין העובד יחסי עובד מעביד.

תנאים סוציאליים כוללים בין היתר את הזכות לימי מחלה, הזכות לצבור ולהשתמש בימי חופשה, תשלום דמי הבראה, כיסוי עלויות ביגוד ומרכיבים נוספים.

תנאים סוציאליים לכל עובד, מוכתבים בתחילת עבודתו. חלק מהתנאים שמוענקים לעובד אינם מעוגנים בחוק ויזומים מטעם המעסיק עצמו, אולם יש לקיים את התנאים המעוגנים בחוק, ללא תלות בהטבות המצויות בשיקול דעתו של המעסיק.

מוטב לערוך חוזה העסקה כך שיכיל את כל סעיפי התנאים הסוציאליים המנדטוריים (על מנת להבטיח את קיומם) טרם, ובנפרד מהטבות נוספות.

להלן התנאים הסוציאלים המעוגנים בחוק:

דמי מחלה וימי מחלה

כל עובד זכאי ליום וחצי מחלה בתשלום עבור כל חודש של עבודה, ועד לצבירה מירבית של 90 ימי מחלה. עבור יום המחלה הראשון, לא מחויב המעסיק לשלם שכר. עבור שני הימים הבאים, ישלם המעסיק 37.5% משכרו הרגיל של העובד. החל מהיום הרביעי ועד ליום ה-90, ישלם המעסיק עבור 75% משכרו של העובד. הנתונים הנ"ל נכונים למגזר הפרטי בלבד.

ימי מחלה אשר אינם קשורים ישירות במחלתו של העובד (כגון: היעדרות בעקבות מחלת ילד, הורים, בן/בת זוג, מקרים הקשורים ללידה, טיפולי הפריה ועוד) הינם מאוגדים בחוק ובגינם ישולמו דמי מחלה.

ימי חופשה

חוק ה"מגן" מקנה לעובד את הזכות לצאת לחופשה במהלך עבודתו, וכשמו, הוא אינו ניתן לשינוי לרעה או לביטול אף אם מצוין כך בחוזה העסקה. ברירת המחדל בחוק מכתיבה כי את ימי החופשה, ינצל העובד ברציפות ובמלואם, אולם בהסכמה בין המעסיק לעובד – יוכל המעסיק לחלק את ימי החופשה לאורך השנה. מספר ימי החופשה אליהם זכאי העובד בשנה נגזר מוותק העובד.

דמי הבראה

למידע נוסף על דמי הבראה.

מאמרים וחדשות בנושא תנאים סוציאליים: