הכניסה המואצת של טכנולוגיות בינה מלאכותית וסוכנים אוטונומיים למקומות העבודה מנפצת את המודלים הניהוליים המסורתיים.
בעולם שבו אלגוריתמים מסוגלים לנתח נתונים, לתכנן לוחות זמנים ואפילו לנטר ביצועים במהירות ובדיוק העולים על אלה של האדם, מפת הכישורים הניהולית עוברת טרנספורמציה עמוקה.
במהלך חמש השנים הקרובות, הסוגייה מיהו מנהל טוב כבר לא תימדד ביכולת שליטה ובקרה, אלא באינטליגנציה רגשית, בהובלה ערכית ובבניית אמון.
נתונים מקיפים של חברות המחקר והייעוץ הגלובליות משרטטים את קו ההפרדה החדש בין מנהלים מצטיינים למנהלים נכשלים:
ממחקרים של גאלופ עולה, כי מנהל גרוע בעידן הבינה המלאכותית הוא כזה המשתמש בטכנולוגיה כאמצעי למיקרו-ניהול ולמעקב פולשני אחרי עובדים.
תופעה זו מובילה לצניחה של כ-35% במחוברות הארגונית ולעלייה נרחבת בשיעור שחיקת העובדים.
מנגד, מנהל טוב מנצל את הבינה המלאכותית כדי לשחרר את עצמו ואת הצוות ממשימות שגרתיות, ומקדיש את הזמן שמתפנה לשיחות אימון, למשוב איכותי ולטיפוח חוזקות.
חברת המחקר גרטנר מזהה את המעבר ממנהל סמכותני למנהל אנושי.
על פי גרטנר, כ-70% מהמנהלים שיכשלו בשנים הקרובות הם אלה שייאחזו בתפקידי תיאום ודיווח קלאסיים שיתייתרו בגלל האוטומציה.
לעומתם, מנהלים שיצטיינו הם אלה שיפגינו אמפתיה, גמישות ויכולת ניהול שינויים.
בדו"ח מגמות ההון האנושי של דלויט מודגשת הסינרגיה בין האדם לטכנולוגיה.
מנהלים מובילים יודעים למצב את הבינה המלאכותית כשותף מעצים ולא כמחליף.
הם יוצרים תרבות ארגונית שבה עובדים חשים בטוחים להתנסות, לטעות וללמוד לצד המכונה, בלי לחשוש לביטחונם התעסוקתי.
במקביל, מסקרים של PwC עולה, כי כ-68% מהעובדים מעריכים מנהל על פי מידת השקיפות והאתיקה שהוא מציג בהטמעת טכנולוגיות חדשות.
מנהל שנתפס כמסתיר מידע או כמי שפועל בחוסר הוגנות אלגוריתמית מאבד במהירות את אמון הצוות.
זאת ועוד, ממחקרים של מקינזי עולה, כי בעולם מונע בינה מלאכותית, היכולות האנושיות הייחודיות, לרבות חשיבה אסטרטגית, יצירתיות, פתרון בעיות מורכבות ואינטליגנציה רגשית, הופכות למדדי הביצוע המרכזיים של המנהל.
להלן ההבדלים המחדדים את קו ההפרדה התפיסתי בין מנהל טוב למנהל גרוע:
המנהל הגרוע רואה בטכנולוגיה כלי לניטור, אכיפה וחיסכון בכוח אדם. לעומתו, המנהל הטוב רואה בטכנולוגיה מנוע לצמיחה, למידה והפחתת עומסים.
המנהל הגרוע מתמקד בבדיקת משימות, דיווחים ונוכחות פיזית או דיגיטלית, בעוד המנהל הטוב ממקד את פועלו במתן משמעות, מנטורינג ובניית חוסן נפשי.
בנוסף, המנהל הגרוע מציג עמימות לגבי שימוש בנתונים והכנסת אוטומציה, בעוד שהמנהל הטוב מנהל תקשורת בשקיפות מלאה, בדיאלוג פתוח ובאתיקה קפדנית.
לבסוף, בעוד המנהל הגרוע מתעלם מפערי כישורים ומצפה לתפוקה מיידית, המנהל הטוב משקיע באופן רציף בהכשרת העובדים והעצמת צוותו.
בסיכומו של דבר, הבינה המלאכותית אינה מחליפה את המנהל, אלא מעלה את הרף עבורו.
הבינה המלאכותית מבליטה ומעצימה את האיכויות הניהוליות: מנהל שהסתמך על סמכות פורמלית בלבד ימצא את עצמו מיותר, בעוד שמנהל שידע לחבר בין עוצמת הטכנולוגיה לאמפתיה ולאנושיות, יוביל את צוותו להישגים חסרי תקדים.
