רווחה ארגונית
רווחה
רווחה- סטאטוס בו לאינדיבידואל יש די משאבים וכסף לספק את כל צרכיו: בריאות טובה, אושר ובעלות על רכוש ונכסים (או חלק ממרכיבים אלו).
רוב המדינות תורמות לסטאטוס הרווחה מטעם הממשלה, ארגוני צדקה וקבוצות/ ארגונים שונים כגון האו"ם.
בארה"ב ובקנדה, מושג הרווחה בא בהקשר של עזרה כלכלית לאוכלוסיות שאין להן יכולת להעניק זאת לעצמן. באירופה, הרווחה מוכלת במשמעות אוניברסלית וקיימת למען העניים והעשירים כאחד, ופועלת במטרה להבטיח רמת חיים סבירה לכל האזרחים מבלי לתייג את היוזמה כצדקה.
עושר מול רווחה
המושג עושר, מתייחס בלבד למצב הכלכלי, בעוד הרווחה היא מכלול רחב יותר של מרכיבים. האינדיבידואל, החברה או הקהילה שרויים בסטאטוס שבו משאביהם שווים או גדולים מצורכיהם. הגדרת המשאבים בסטאטוס זה אינה מתייחסת בהכרח לכסף או שווה ערך לכסף, אלא גם נמדדת באספקטים אחרים כגון: יופי, יצירות אמנות, מעמד חברתי רמת השכלה ובריאות.
האינדיבידואל עשוי להיות עשיר אך לא להיות שרוי ברווחה. ככל שרבים ומגוונים משאבי הרווחה לצורכיו, כך גדלה רמת הרווחה הנתונה לו.
מדינת רווחה
כינוי לסך המנגנונים שמפעילה מדינה לטובת חלוקת משאביה. התהליך כולל ריכוז משאבי מהאזרחים בצורת מיסים (לעתים בצורות אחרות כגון תרומה לקהילה, התנדבויות), וחלוקה מחדש של משאבים אלו בפילוג הנתפס כצודק יותר. מנגנונים נפוצים לחלוקת משאבים: מערכות חינוך ובריאות ציבורית, קצבאות כספיות, דיור ציבורי ועוד.
כיום, כל המדינות הקפיטליסטיות מכונות מדינות רווחה, כיוון שכולן מחלקות מחדש את משאביהן החברתיים, אולם אופן פעולתן מאוד שונה בין זו לזו.
מאמרים בנושאי רווחה:
עובד המכלכל נכון את ביתו, מכלכל נכון גם את הפרויקט בעבודתו
כיום לא רק לעובדים המשתכרים שכר מינימום יש חובות. פעמונים בעסקים מגיעים לארגון לסייע לעובדים להתנהל נכון יותר בבית, והארגון רק מרוויח: עובד רגוע יותר, עובד המעריך את דאגת הארגון לנושא כה מרכזי בחייו וישאר לאורך זמן במקום העבודה
הורים עובדים, פעוטונים ומה שביניהם – סוף סוף יש פתרון פרקטי!
הארגון מסבסד עבור העובד ההורה חלק מעלות הגן שברשימה של מיזם Babico - והוא מקבל עובד נאמן שנשמר בארגון. בעיקר בימי מחאה ומודעות כלכלית חברתית כמו אלה, ארגון המעניק הטבה בנושא כה מרכזי, רגשי ומשמעותי בחייו של העובד רק ירוויח
הטבות צריכות להפתיע כדי ליצור משמעות
תגמול עובד או צוות שלם באופן מפתיע, ייצור את אפקט ה"וואו". כיום בעידן הרשתות החברתיות והשקיפות, נדיר לפגוש ברגעים כה מפתיעים בחיים. כך העובדים יעריכו את הארגון ואת ההטבות שהם מקבלים ממנו
מחפשים פיתרון יצירתי לגיבוש והעצמה? הכנסו למבוך
איציק מידן, מייסד ומנהל בפועל של המבוך האקולוגי, מספר בראיון מיוחד כיצד יום חוויתי במבוך האקולוגי יכול לסייע למנהלי משאבי אנוש, ולהסב להם ולעובדים ערך ארגוני רב
זהירות, מסיבת סילבסטר לפניכם
מספר כללים לארגון מסיבות סוף שנה, שימנעו אי נעימויות ואף תביעות משפטיות: דאגו לעודד אי שכרות במסיבה. מומלץ לארגן הסעות כדי למנוע נהיגה בשכרות בתום המסיבה. ודאו שפוליסת הביטוח של החברה מכסה גם אירועי חברה מחוץ לשעות העבודה
ערכים, הדדיות ומחויבות. זה מה שירוויח ארגון שתומך במילואימניקים שלו
חוסר מודעות של המעסיקים שניתן להמשיך לעבוד גם אם עובדים נעדרים הוא הגורם העיקרי שבגללו מעסיקים רבים אינם תומכים בעובדים. אז לא רק שאפשר, גם מרוויחים מכך. כך אומרת רונית רונן קרפול, דיירקטורית משאבי אנוש בסאנדיסק, שקיבלה בשבוע שעבר את אות מגן המילואים במעמד שר הביטחון והרמטכ"ל
פאטמה עושה "דאחקות" באירועי רווחה
פאטמה, סטנדאפיסטית בדואית, מופיעה כבר למעלה מ-15 שנה ברחבי הארץ והתראיינה בערוצי תקשורת רחבים. בואו לכנס חשיפת מרצים שיערך במסגרת יריד משאבי האנוש, ותכירו אפשרות מיוחדת במינה לפעילות רווחה
איך מארגנים יום כיף?
כדי להצליח במשימת ארגון יום כיף מוצלח שהעובדים לא יפסיקו לדבר עליו, יש לדאוג לפרטים הבאים: הגדרת מטרת יום הכיף, איזה תקציב עומד לרשותינו, מיהו קהל העובדים שלנו. לאחר ששקלנו האם לערוך סקר בקרב העובדים המברר איזה יום כיף היו רוצים לעבור, ניתן לגשת למשימת בחירת הפעילויות
הטבות לעובדים – זה לא מה שחשבתם
ההטבה הנחשקת בקרב העובדים בארצות הברית דווקא לא תעלה הרבה כסף לארגון: לצאת מוקדם ביום העבודה האחרון של השבוע. לפני שאתם יושבים וחושבים מאיפה להביא את הכסף כדי לצפר את העובדים כדי שהמוטיבציה תעלה - קראו את ממצאי הסקר האמריקני הבא
הטרנד הבא ברווחה: חיזוק החוש השישי
מופע אינטראקטיבי שכולל ריגוש, תדהמה וצחוק הוא הטרנד הבא של עולם הרווחה הארגוני. דניאל הראל, אומן החושים שהפתיע והדהים בתוכנית הטלוויזיה "מי יפיל את המאסטר", יופיע בכנס חשיפת מרצים ויחשוף אתכם לאירוע הבא שתרצו לארגן לעובדים